בית אורי צבי
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מרכז תרבות ואומנות; מוסד ספרותי |
כתובת | רחוב יפו 34, מרכז העיר, ירושלים |
מיקום | ירושלים, ישראל |
מדינה | ישראל |
מייסדים | גאולה כהן, זאב סולטנוביץ' |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1999 |
קואורדינטות | 31°46′53″N 35°13′16″E / 31.781278699872°N 35.221127800161°E |
http://uzg-jlm.org | |
בית אוּרי צְבִי (או: בית אצ"ג, בית מורשת אורי צבי גרינברג) הוא מרכז ירושלמי לתרבות ושירה ולקידום יוצרים ויצירה בישראל. קרוי על שם המשורר אורי צבי גרינברג. הוקם ביוזמתה של גאולה כהן כמוסד המוקדש להנצחתו של אצ"ג, וכן לחינוך, הגות ויצירה ברוח מורשתו.
המרכז מקיים אירועים ספרותיים, תוכניות הכשרה מקצועיות לכותבים, כיתות אומן, ערבי ספוקן וורד, סדנאות כתיבה, תערוכות, סיורים לימודיים בעיר, ערבי עיון ומופעים שונים. כחלק מרכזי מפעילותו יזם והקים בית אורי צבי את האבּ 'המכתבה', חממת כותבים שנועדה לטפח מיומנויות של כתיבת שירה, פזמונאות, פרוזה, שירה מדוברת, מחזאות, פובליציסטיקה וכתיבה אקדמית. בְּמאי 2019 עתיד בית אורי צבי להשיק את כתב העת "יהי" ליצירה ולשירה פוליטית מכל הסוגים. בנוסף מתקיימים בבית אורי צבי ימי עיון וסדנאות לבתי ספר, לתנועות נוער, לארגונים, למכינות, לקהל חרדי, ליחידות צה"ל ולסטודנטים.
בפעילויותיו מבקש בית אורי צבי להחיות את רוחו האקספרסיוניסטית והאקטיביסטית של אצ"ג, ולפעול על פי הערכים שהנחו את דרכו האישית, הציבורית והפואטית. הפעילויות נערכות בבית אורי צבי שבמרכז העיר ירושלים ובמקומות נוספים בעיר וברחבי הארץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1996, כ-15 שנה לאחר פטירתו של אורי צבי גרינברג, הקימה גאולה כהן עמותה להנצחת זכרו. תחושתה הייתה שהמשורר הגדול הודר מן המחקר והשיח הציבורי התרבותי בארץ על רקע דעותיו הפוליטיות, והיא ביקשה לתקן זאת. כהן פנתה לאישי ציבור שונים כדי לשתף אותם בהנהלת העמותה, ביניהם: האלוף במיל' יוסי בן-חנן, שהיה מפקד המכללות בצה"ל, ויעל בן-דב, לוחמת לח"י לשעבר. החל מ-1998, עוד בטרם נוסד בית אורי צבי עצמו, קיימה העמותה אירועים, הרצאות וערבי קריאה במרכזיות פדגוגיות בירושלים ובתל אביב, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ואף בבית הנשיא. בין המרצים ומובילי הפעילויות היה איש החינוך והסופר זאב סולטנוביץ'.
לאחר הקמת העמותה פנתה גאולה כהן לאהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים באותו זמן, אשר הקצה עבור בית המורשת חלל במבנה ברחוב יפו. בחלל זה קיימה העמותה רבות מפעילויותיה, שהופנו באותה עת בין השאר למורים ולמורים בהכשרה, ליחידות צה"ל ולעולים דוברי רוסית. בית אורי צבי נוהל בפועל בין השנים 1999 ו-2015 על ידי גאולה כהן, בסיועו של צוות קטן שהורכב מיוצאות המדרשה הלאומית במצודת זאב.
החל משנת 2016 הרחיב בית אורי צבי את אפיקי הפעולה שלו והחל לפנות לקהלים רחבים יותר, ובצורה נרחבת יותר ליוצרים ולכותבים צעירים במסגרת סדנאות כתיבה ותוכניות להכשרת כותבים. בשנת 2016 בוצע במקום שיפוץ מקיף, שכלל עיצוב וריהוט מחדש, השמשת חלל נוסף ללימוד וסידור מחדש של הספרייה.
כיום מנוהל בית אורי צבי על ידי אסף ברקי, יו"ר הוועד המנהל הוא דוד הראל וגדעון חרלפ אדריכל הוא חבר הוועד המנהל ומורשה חתימה .
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי שוכן ברחוב יפו 34, סמוך לנחלת שבעה ולכיכר ציון, במרכז העיר ירושלים. קיימים בבית שני חללי פעילות ואולם לאירועים, המכיל כ-100 מקומות ישיבה. בספריית בית אורי צבי מרוכזים ומוצעים לשימוש הקהל כל כתבי אצ״ג והגותו, וכן אוסף נכבד ומגוון של ספרי שירה עברית, היסטוריה של היישוב, הגות, ביקורת ומחקר.
בחללי הבית מוצגת תערוכת קבע של האומן הישראלי שלום קלנר, שיצר פסלים ייחודיים בהשראת שיריו של אורי צבי גרינברג. כמו כן פועלת בבית אורי צבי חנות ספרים.
בית אורי צבי והמשורר אורי צבי גרינברג
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שבית אורי צבי קרוי על שמו של המשורר, אין מדובר בדירה בה התגורר אורי צבי גרינברג, אלא במוסד תרבות המבקש לפעול בהשראתו וברוחו. תפיסתו של המוסד קושרת בין הביוגרפיה והמאפיינים הייחודיים של אצ"ג ויצירתו לבין הפעילויות של בית אורי צבי כיום. למשל, לאור העובדה שאצ"ג הגיע לארץ כעולה חדש חסר אמצעים, וניסה לסלול בה את דרכו הספרותית, מעניק בית אורי צבי סיוע ליוצרים עולים, וכן מסייע לאומנים לתעל את כשרונותיהם לאפיקים שניתן להתפרנס מהם; אצ"ג השתמש ביצירתו ככלי להעברת מסרים אמיצים וחתרניים, ונרדף על כך. לאור זאת מעודד בית אורי צבי כתיבה אקטיביסטית.
פעילויות הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום פועל בית אורי צבי במגוון דרכים על מנת לתמוך ולקדם את היצירה והיוצרים בתחום הספרות והשירה. בבית מתקיימים אירועים ספרותיים, ערבי הקראה, תוכניות הכשרה מקצועיות לכותבים, סדנאות כתיבה, כיתות אמן, מפגשי תרגום, תערוכות, השקות ספרים, מופעים וימי עיון. כמו כן פועל בבית אורי צבי האב המכתבה – מרחב עבודה משותף לכותבים.
אירועי תרבות ושירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית אורי צבי מתקיימים מדי שבוע אירועים ספרותיים ותרבותיים שונים: השקות של ספרי שירה, סימפוזיונים בנושאי ספרות, תרבות ואומנות, ערבי שירה וכדומה. נוסף על אלה, להם אופי של אירועי ספרות מן הסוג המסורתי יותר, מתקיימים בבית אורי צבי גם ערבי פרפורמנס, מופעי ספוקן וורד, ערבי במה פתוחה לכותבים ועוד. בין האירועים שהתקיימו בעבר בבית אורי צבי ניתן למנות את השקת ספרו של אליעז כהן "מחר הירח יזרע", השקת האסופה "ירושלים החדשה - בין אוטופיה לדיסטופיה", סדרת הרצאות על כתביו ומשנתו המיסטית-קבלית של רבי אברהם אבולעפיה ומפגש בעקבות הגותה של איין ראנד.
תוכניות לפיתוח אמנים ויוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי מקיים תוכניות שונות להכשרת כותבים, בתי מדרש ללימוד ולכתיבה, כיתות אמן וסדנאות כתיבה בז'אנרים שונים: שירה, סיפורת, מחזאות, ספוקן וורד ועוד. התוכניות, המופעלות באופן שוטף ומתעדכנות מעת לעת, פותחו ויוזמו על ידי צוות הבית במטרה להעניק מרחב פיתוח משותף ליוצרים המבקשים לחשוף את יצירתם לקהל הרחב.
תוכנית הדגל של בית אורי צבי היא תוכנית "ליבה" – בית מדרש לכותבים וליוצרי ספוקן וורד. המחזור הראשון של ליבה הושק בשנת 2018, וכלל כ-20 כותבים ופרפורמרים מתחומים שונים, שקיימו מפגשי לימוד ותרגול לאורך השנה. קבוצת ליבה העלתה מופעים בירושלים במהלך הפרויקט, ולאחר סיומו המשיכה להופיע על בימות בירושלים ובת"א. המופעים משלבים הקראת שירה, פרופרמנס והקרנת סרטוני וידאו-פואטרי מקוריים. נכון לשנת 2019 הקבוצה ממשיכה להופיע כאנסמבל בעוד שהיוצרים עצמם ממשיכים ליזום פעולות אמנותיות גם כבודדים.
תוכנית מיוחדת נוספת במסגרת התוכניות השונות לפיתוח יוצרים בבית אורי צבי היא סדנת ספוקן וורד ליוצרים מהמגזר החרדי. בתוכנית, שהתקיימה בתמיכת מפעל הפיס, השתתפו כ-15 נשים חרדיות שהביאו אל תוך זירת השירה המדוברת תכנים ייחודיים לקול החרדי, שלא נשמע בה עד כה.
דוגמה לפרויקט נוסף שקיים בית אורי צבי בתחום הכשרת הכותבים היא תוכנית "ירושלים החדשה - בין אוטופיה לדיסטופיה", במסגרתה נפגשו כותבים באופן קבוע למפגש לימוד וכתיבה, במטרה ליצור אסופה של סיפורים קצרים, אוטופיים דיסטופיים, שבמוקד שלהם עומדת העיר ירושלים. האסופה יצאה לאור ב-2018.
ב-2016 קיים בית אורי צבי במשותף עם בית הספר "מוסררה" את פרויקט "פוטופואטיקה #6" - בית מדרש משותף למשוררים ולאמני ויז'ואל, שלמדו והפיקו יחד תערוכה שכללה צילומים, עבודות גרפיקה, שירים מודפסים וקליפים של שירה מדוברת בהשראת יצירתו של אצ"ג.
בעבר היה מקיים בית אורי צבי מדי שנה בימי הקיץ את ה"נופשיר" – מחנה קיץ בן שלושה ימים לנוער יוצר. תוכנית זו היא מהוותיקות בבית אורי צבי, והיא אחת מיוזמותיה של מייסדת הבית, גאולה כהן.
האבּ המכתבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האב "המכתבה" הוא מרחב עבודה משותף לכותבים, ראשון מסוגו בארץ, שנועד לקדם ולתמוך בכותבים וביצירתם בשלבים שונים של הכתיבה שלהם. המקום משמש כחלל עבודה פיסי לכתיבה ועבודה יומיומית ולכתיבה ועבודה בקבוצות בחדר ישיבות ייעודי. הסדנאות המוצעות לחברי המכתבה באות לתת מענה לאתגרים עמם מתמודדים הכותבים: זימון ההשראה, טיפול בחסמי כתיבה, סיגול שגרת כתיבה, היחשפות לז'אנרים שונים וקיום מסגרת תומכת לתהליך היצירה. בהאב מוצעים שירותי מנטורינג בתחומים תומכי-כתיבה כגון: עריכה, הגהה, עיצוב, ניקוד וכן מוצע ליווי והכוונה להגשת בקשות תמיכה שונות והשתתפות ביוזמות ובפסטיבלים שונים. לכותבים מוצעות מספר במות לחשיפת היצירה שלהם: ערבי במה פתוחה המתקיימים אחת לחודש, פרסום היצירות בכתב העת 'יהי', קיום הצגות ומופעים באולם האירועים. בספרייה מוצבים ספרי שירה, וספרי מחקר ועיון אודות שירתו אורי צבי גרינברג, ספרי הגות בנושאים לאומיים, יהודים וציוניים המוצעים לעיון במתחם ההאב.
סדנת תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדנת התרגום היא אחת התוכניות הוותיקות בבית אורי צבי. במשך כ-14 שנה נפגשת קבוצת משוררים יוצאי ברית המועצות לשעבר ללימוד שירתו של אורי צבי גרינברג ולתרגומה לשפה הרוסית, בהנחייתו של זאב סולטנוביץ'. עד כה תורגמו מאות שירים משל המשורר מעברית לרוסית, בגרסאות שונות. התרגומים מתפרסמים בכתב העת הנקרא "הירושלמי", אשר מתפרסם בשפה הרוסית. לאירועי הסדנה מגיעים סופרים, משוררים ומוזיקאים מהשורה הראשונה של הציבור דובר הרוסית בישראל. האירועים משודרים בשידור חי וזוכים לצפייה והתעניינות גם בקרב קהל דובר רוסית מחוץ לארץ.
ימי עיון וסיורים לימודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי מציע תוכניות ייחודיות המיועדות לקהלים שונים, כמו: ימי עיון, סדנאות וסיורים בירושלים. תוכניות אלה גובשו בבית אורי צבי ומוכוונות לקהל הרחב ולקבוצות מאורגנות כגון בתי ספר, תנועות נוער, ארגונים ציבוריים, מכינות קדם-צבאיות, יחידות צה"ל, לקהל החרדי ולסטודנטים.
בית אורי צבי הוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי ייסד בשנת 2023, הוצאה לאור, הספר הראשון שיצא לאור בהוצאה הוא ספר השירה 'ממצאים חדשים', של המשורר יוסי סוויד, בעריכתו של המשורר והעורך אלחי סלומון.
פרס אורי צבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי ייסד ב-2023 את פרס אורי צבי לשירה עברית. הפרס מוענק בתמיכת משפחתו של המשורר ובתמיכת עיריית ירושלים. צוות השופטים מנה בין השאר את המשוררים צור ארליך ומירון ח. איזקסון.
הזוכים בפרס אורי צבי לשנת 2023 הם המשורר בנצי גולדשטיין, על ספרו 'במדבר תמוז', המשורר יוסף עוזר, על ספרו 'הסחה לאדום', והמשוררת סלעית לזר, על ספרה 'רקמת הניתוק'.
כתב העת יהי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי הקים כחלק מפעילותו את "יהי", כתב עת רבעוני לשירה, ספרות ואומנות פוליטית. במקביל למהדורה המודפסת פועלים אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק, בהם מפורסמות יצירות פואטיות-פוליטיות על בסיס יומי, מכל גוני הקשת האומנותית והפוליטית. כתב העת נועד לשמש במה מרכזית לפרסום אומנות פוליטית, מתוך תפיסת מקימיו, שבמה כזאת לא מתקיימת כיום בישראל. על אף שהוא אינו מזדהה עם מפלגה או זרם פוליטי כלשהו – ואף קורא לפרסום של שירה פוליטית מכל הזרמים וההשקפות – מבקש כתב העת לאפשר במה לקולות פוליטיים שאינם מקבלים די ביטוי בבמות ההגמוניות של התרבות והאומנות בישראל, למשל קולות ימניים מהמחנה הלאומי. את כתב-העת עורך המשורר אלחי סלומון, וכחברי מערכת משמשים צור ארליך, טלילה ציפר, רחל גץ סלומון ויוסי סוויד. 'יהי' מבקש לפעול ברוחו של אצ"ג, בין השאר על ידי יצירת במה המאפשרת פתחון פה לקולות פוליטיים רדיקליים, שהודרו מהשיח המרכזי, וכן בעיצובו החדשני של כתב העת מבחינה גרפית, בהשראת אצ"ג, שהקנה חשיבות לפן הגרפי המודרני של ספריו.
זיהוי פוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אורי צבי נוסד להנצחתו ולזכרו של אצ"ג, שהיה משורר פוליטי, ואף נטל תפקיד בזירה הפוליטית בישראל בשבתו כחבר הכנסת הראשונה מטעם "חרות". מטבע הדברים שואב בית אורי צבי השראה מיצירתו ומפועלו של המשורר אותו הוא מבקש להנציח. עם זאת, המוסד אינו מזוהה עם אף מפלגה או דרך פוליטית מוגדרת. הוא מבקש לפעול לאור הערכים שהתבטאו ביצירתו של אצ"ג ובאישיותו בפרשנות הרחבה ביותר, וכן לאפשר במה סובלנית וביקורתית לזהויות ולעמדות שונות בציבוריות הישראלית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר בית אורי צבי
- עמוד הפייסבוק של בית אורי צבי
- ערוץ בית אורי צבי ביוטיוב
- אתר כתב העת יהי
- עמוד הפייסבוק של כתב העת יהי
- יריב פלג, על קרן הצבי, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2019